כשמרכבה קורסת אל תוך הים

כשמרכבה קורסת אל תוך הים

שירת הים פותחת בפנינו צוהר לחויית ההתגלות האדירה שהתרחשה שם על הים, אותה התגלות שרק לאחריה נאמר בתורה “ויאמינו בה’ ובמשה עבדו”.

עצם המעמד של שירה כזו הבוקעת מתוך נשמות ישראל, החוזה עד סוף הדורות את אחרית הימים ומלכות ה’, מעידה על גילוי שכינה מאין כמותו, וזאת אפילו בהשוואה לנסי מכות מצרים.

נתבונן דרך צוהר עליון זה הנפתח בפנינו על ידי אחד התיאורים המרכזיים בשירת הים, “סוס ורוכבו רמה בים”.

תיאור זה הינו מרכזי בשל כמה סיבות:

א. אם נחלק את פסוקי השירה לפי תוכנם נראה כי הפסוקים הראשונים הינם פסוקי שבח:

“אשירה לה’ כי גאה גאה (סוס ורוכבו רמה בים),

עזי וזמרת יה, ויהי לי לישועה – זה אלי ואנוהו, אלקי אבי וארממנהו,

ה’ איש מלחמה, ה’ שמו” – עד כאן.

ואח”כ, פסוקים המתארים את הנס – “מרכבות פרעה וחילו ירה בים, ומבחר שלישיו..”

אם כן, התיאור “סוס ורוכבו רמה בים” מופיע עוד בתוך תיאורי השבח! ולא עוד, אלא שהוא “המבאר” מדוע ה’ “גאה גאה”.

ב. שירת מרים והנשים מתוארת בתורה על ידי פסוק אחד, הוא הפסוק של “סוס ורוכבו רמה בים”

ג. תיאור הנס, כפי שחילקנו את תחילת השירה, פותח קודם בתיאור מקביל “מרכבות פרעה וחילו ירה בים”. ניתן היה כמובi לפתוח בתיאור אחר שקדם בזמן.

ד. חז”ל מספרים שעל כל פסוק בשירה שאמר משה, ענו לו ישראל “סוס ורוכבו רמה בים”. א”כ, תיאור זה הוא מעין פזמון של השירה.

(וכן עוד אריכות בהוכחות אלו וחידוד השאלה בס’ עקידת יצחק על פרשת בשלח)

הנה כי כן, יש להבין למה דווקא תיאור זה של הנס הופך להיות לב השירה, ובעיקר על ידו משבחים את הקב”ה.

נראה כי קודם יש להתבונן במה שאמרו חז”ל “ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי”, זאת אומרת, שמעלת הגילוי על ים סוף נמדדת לעומת חזיון המרכבה המופלא שראה יחזקאל. אותו חזיון שאף רש”י שתק בפירושו לנוכח תיאוריו.

באופן פשוט (וכן כפי העולה מדברי המהר”ל בהקדמתו לספר גבורות ה’), מעשה המרכבה הינו הגילוי כיצד הרוכב מנהיג את המרכבה;

בסיס ההסתכלות שלנו על ההתרחשות בעולם הינו כעל מציאות בתנועה מתמדת. בשפת המשל, על הסוסים הדוהרים קדימה.

אמנם, יש מי שזוכה לראות כיצד בכל שעל ושעל יושב המנהיג על המרכבה ומנווט את הסוסים, אם לימין אם לשמאל, במרוצה או בנחת. ומדרגות מדרגות ישנן במעלת הגילוי הזה.

גילוי כזה גם התרחש במכות מצרים. נוכחו הכל פתאום לדעת כי יד ה’ הויה במקנהו, מקנהו שלו ית’. הטבע על כל צדדיו מנוהל על ידי הבורא.

אמנם על הים, היה גילוי שכינה אדיר מימדים, “ובמורא גדול” זה גילוי שכינה. פתאום נתפס לעיני בשר כיצד אף העולם אינו ישות לכשעצמו. הבורא קורע את הים ברוח קדים עזה, ומכניע את שאון הים וגליו תחת תוקף ממשלתו.

אפילו תפיסת המרכבה של העולם פתאום קורסת, ובשקיעת מרכבות פרעה בתוך הים ברעש אדיר  – קרסה גם תודעת המרכבה בפני גילוי עליון אף יותר ממנה; התגלה שבעצם יש רק רוכב, רק הוא ית’ לבדו.

“סוס ורוכבו” הוא בעצם תפיסת הרוכב והמרכבה עצמה.

“סוס ורוכבו רמה בים” בעצם מתאר איך יחד עם ההתרחשות הפיזית, קרסה גם התודעה הרוחנית המקבילה אל תוך הים.

וזה השבח הגדול, שבח עליון העולה מתוך חזיון נורא מימדים כשל קריעת הים.

אשירה לה’ כי גאה גאה – סוס ורוכבו רמה בים.

 

מקורות נוספים לעיון:

דרשת הראשל”צ הרב עמאר בעניין

הרב עקיבא קשתיאל

 

מחשבה 1 על “כשמרכבה קורסת אל תוך הים

כתוב/כתבי תגובה