“לדמותו של חכם” – הרב זיני על מניטו ושיטתו – עיקרי הדברים וקישור להורדה

“לדמותו של חכם” – הרב זיני על מניטו ושיטתו – עיקרי הדברים וקישור להורדה

הרצאה מהשבוע של הרב זיני על דמותו של הרב אשכנזי. הרב זיני מגלה דעתו על עקרונות משיטתו של מניטו באופן שבו נתפסו אצל תלמידיו, אך גם מבקר חלקים ממשנתו של מניטו עצמו. יש חשיבות לשמוע גם דברים אלו על מנת לברר את הדברים. הדברים חריפים אך לטעמי מאוד חשובים. הבאתי את עיקרי הדברים, שרובם נאמרו בסגנון ביקורתי כדי לברר דברים, ומטבע הדברים לא כתבתי את דברי ההערכה הרבים שנאמרו מפיו אודות הרב אשכנזי. כך שאין לקבל רושם כללי של יחס שלילי, להיפך. בנוסף, שווה שמע לשמוע את ההקלטה – יש בה הרבה סיפורים ודברי רקע מעניינים (כמו למשל, שהרב זיני ומניטו למדו יחד קבלה אצל הרב לוי נחמני, בין השאר גם מו”נ על פי הקבלה).

כאמור, יש להקדים כמה מלים. הרב זייני דיבר על דמותו של מניטו כחכם מחכמי ישראל, כהמשכה של המסורת הרבנית באלג’יר, מסורת מפוארת של חכמים גדולים בנגלה ובנסתר. ישנה חשיבות לראות את דמותו של מניטו קודם כל לאור זאת.

כמה נקודות מתוך הרצאתו של הרב זיני:

א.      ביקורת על הבנה לא נכונה של חלק מרעיונותיו ע”י תלמידיו – דוגמת הפרשנות סביב דמותו של משה רבנו. נוהגים לומר בשמו כי משה התלבט אם להיות מצרי או להיות יהודי (קישור להרצאה קצרה של הרב שרקי בנושא, מתחת לפסקה זו). הרב זיני טוען כי אף לדעת מניטו (לפי מאמר מצרפתית שהרב ציטט והציג בשיעור), בפני משה עמדה האפשרות להיות מצרי (שכן היה בעל מעמד בכיר במלוכה) אך הוא לא באמת התלבט בדבר, ולא חווה משבר זהות. הרב זיני סתר את פירושו של האב”ע על ויצא אל אחיו = המצריים (ע”פ מדרש; יצויין שיש המפקפקים בגירסה זו של אב”ע, וגם הרב הזכיר זאת), אותו נוהגים להביא בשם מניטו. לפי הרב זיני כל המהלך הזה של מניטו הוא דרשנות קלאסית של חכם הלוקח פסוק ומעבד אותו לפי מצבם של השומעים, במקרה זה יהודי צרפת הקרועים בזהותם. מניטו השתמש ברעיון זה על מנת לחזק את החלטתם האישית להשתייך ליהדות, דרך התלבטות לכאורה של משה רבנו [גם אני אישית מתקשה במהלך הזה של מניטו. הרב שרקי אוהב להשתמש בו הרבה בשיעוריו ואוהב לציין שמשה הוא לכאורה לא חלק אינטגרלי מעם ישראל, אלא מן דמות חיצונית הפונה אל עם-ישראל. אני מסתייג מהפרשנות הזו וחושש מהמשמעות של הדברים. מה שכן, המהלך הזה של מניטו נלמד ונשנה בשיעוריו לתלמידיו, כך שקשה על הרב זיני שמדייק ממאמר אחד מתורגם..]. הרב זיני ציין שעל אף שהוא נכח בפחות שיעורים של הרב אשכנזי, הוא דיבר איתו הרבה מאוד והכיר את אישיותו לפני ולפנים, וכן את סביבת גידולו.

 

ב.      יחס אל מדעי היהדות – הוא מזהה אצל חלק מתלמידיו טעות ביחס אליהם. מניטו תמיד הדגיש את עליוניותה של התורה על פני שאר החכמות. בשל ההתערות העמוקה של יהודי צרפת באקדמיה ובמחלקות אלו, מניטו שאף להפגיש בין חכמים לחוקרים על בסיס תביעת האמת של שתי הקבוצות (אלו בשם השם, ואלו בשם האמת המדעית). זה נבע גם מתוך מבוכה אצל רבנים צפון-אפריקאיים מסגנון השפה האקדמית כלפי חכמי ישראל והספרות שלהם. ישנה כיום השפעה חמורה של מדעי היהדות בישיבות הסדר, למרות שפעם היו נרתעים מהרב זיני עצמו בשל תואר הדוקטור שלו (במתמטיקה..).

ג.       ביקורת על “תמימותו” של מניטו ביחס לגויים – כאופן כללי, הרבה מרעיונותיו של מניטו שאובים מספרי הר”א בן-אמוזג. הוא הוכיח מכתבי יד של הרב בן-אמוזג (אותם הציג בהרצאה) שרעיון העבריות לקוח משם. ספרו “ישראל והאנושות”, רק מיוחס לר”א בן אמוזג, אך בעצם הוא פרי חיבורו של תלמידו הנוצרי של הרב. לכן הספר מלא בהטעיות, הרב זיני עובד על מהדורה חדשה כבר הרבה שנים. יצויין, שהמושג הומניזם אותו מזכיר מניטו רבות, לא נזכר אפילו פעם אחת אצל הר”א בן-אמוזג. ביחס לנוצרים, ביקר את הערכתו של מניטו ליוחנן פאולוס השני, האפיפיור הקודם, וסיפר סיפורים על יחסו המשפיל כלפי יהודים. אותו הדבר בנוגע לאב דיבואה, שהיה פרופסור באוניברסיטה העברית. הזכיר שבסוף ימיו אמר מניטו שכל הפגישות בין יהודים לנוצרים לא הועילו, והעוינות שלהם עדיין קיימת.

ד.      ביקורת על יחסו של מניטו לגיור ולמדיניות הנהוגה כיום – מניטו גייר אנשים ללא הצדקה [יש מאמר של ד”ר שרביט על זה, נמצא באתר מכון מניטו]. הוא הסתמך על שיטת הרב גורן, שלפי הרב זיני היא נגד ההלכה. מישהו מהקהל התחיל להתווכח איתו על זה והזכיר גם את הפסק המפורסם של הרב עוזיאל. הרב זיני אמר שהפסק הזה הוא נגד כל מסורת הפסיקה הספרדית (ציטט את דברי הרמב”ם המפורסמים, “שמא נתן עיני באישה יהודיה וכו'”. הזכיר את אגרת הרב קוק לרב סתהון בארגנטינה שהפסיק לגייר על סמך המציאות שם שדומה למה שקורה אצלנו היום). ובכלל אמר שנטייתו של מניטו לחסד הובילה לתקלות גם בתחום הזה.

להורדת השיחה

(יש לדלג על 10 הדקות הראשונות, בהן היו דברי הקדמה; הקרדיט על ההקלטה לשמוליק כהן).

כתוב/כתבי תגובה